סיעוד בית - מה עושים כשבן בית חולה באלצהיימר?

מחלה שפוגעת בעד ל-60% מן האוכלוסיה ובשיעורים הולכים וגדלים גם באנשים בעשור החמישי לחייהם, האלצהיימר


המחלה ”סומנה" כמטרה מיוחדת על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), אבל למרות המחקר המשמעותי שנערך בעשורים שמאז, עדיין חולים ובני משפחה נתקלים לעיתים בבורות וחוסר יכולת לעזור. חוסר האונים הזה כואב שבעתיים כאשר הוא מגיע מ"אנשי המקצוע"- המערכת הסיעודית ואנשי הצוות הרפואית.

מטפלים סיעודיים של חולי אלצהיימר נתקלים במצבים מיוחדים למחלה, שונים מתפקידים אחרים ו"קלאסיים" יותר של סיעוד בית. הכנה מתאימה חיונית לא רק להצלחתם של עובדים סיעודיים כנותני טיפול מרכזיים- מדובר באבן יסוד לשיפור יכולת ההתמודדות של החולה ומשפחתו עם המחלה הנוראית הזו.

מה מתיר החוק (ולמה זה לא תמיד מספיק)

נכון להיום לא קיימת התייחסות מיוחדת של החוק (ושירותי הרווחה באופן כללי) למחלת האלצהיימר. כל העזרה, כולל כמובן סיעוד בית, מוסדרת במסגרת חוק הביטוח הלאומי. מימון עובדים סיעודיים היא בשיטת "השעות השבועיות". גם כאן התשלום הוא ישירות לחברות העסקה של מטפלים סיעודיים. לצערנו הרב אין מימון של ריפוי בעיסוק ו"שיפ"צור הבית" לפי צורכי החולה, סעיף חיוני בחולי אלצהיימר בייחוד בחלקים הראשוניים של המחלה, בהם נפוצים התקפי אגרסיה עצמית.

כמו כן לצערנו הרב היקף המימון של מטפלים סיעודיים בדרך כלל לא מספיק, ולפי מחקרים שונים עד ל-80% מן המשפחות בישראל נאלצות לממן שעות נוספות של עובדים סיעודיים מכספן הפרטי.


איך להפיק את המרב מהמוסד לביטוח לאומי

הנקודה החשובה ביותר היא פניה לסוכנות סיעוד בית לה ניסיון רחב בהתנהלות מול חולי אלצהיימר. החולים בראשית דרכם הם לא החולים הסיעודיים ה"רגילים", ודרושה מוכנות מצד העובד והסוכנות לייחוד של חולים אלו:

1. פעמים רבות לא מדובר בחולים "מוגבלים" או פאסיביים- יכולת התנועה, כוח גס, התניידות ושאר יכולות פיסיות הן בדרך כלל האחרונות להיפגע במחלת האלצהיימר. כתוצאה מכך לעיתים דרוש כוח פיסי ממש בטיפול בחולים, שלעיתים יתנגדו לפעולות חיוניות כמו האכלה.
2. מאפיין מצער ולא לגמרי מובן של השלבים הראשונים של האלצהיימר הוא אגרסיה. "התקפי הזעם" קשורים ככל הנראה לשינויים הפתופיזיולוגיים במוח, ובשום פנים אינם "אשמתם" של החולים או בשליטתם- מדובר במאפיין המחלה לא פחות מן הדמנציה. האגרסיה יכולה להיות מכוונת כלפי אחרים, אך בדרך כלל הסכנה העיקרית היא פגיעה עצמית. הטיפול העיקרי הוא טיפול תרופתי- תרופות הרגעה. תרופות אלו הן תרופות חזקות ובעלות תופעות לוואי רבות, ולכן מטפלים סיעודיים העובדים עם חולים אלו חייבים להיות בקיאים בדרך המתן והמינון הדרוש, כל זאת לפי הוראות הפסיכיאטר/גריאטר.
3. במחלת האלצהיימר, כמו ברוב סוגי הדמנציה, הוכח כי שמירה על שגרה ככל הניתן מעכבת את התקדמות המחלה. מדובר בדרישה ממש לא פשוטה מבחינתם של עובדים סיעודיים. הרבה יותר קל לבשל לבד מלנסות לעזור לחולת אלצהיימר לבשל את ארוחת הצהריים- עם זאת המאמץ משתלם מאוד מבחינת הפרוגנוזה של החולה.

סיעוד בית אינו עבודה קלה בשום מצב, ועוד יותר מכך בחולי אלצהיימר.
במידת האפשר בחרו עובדים סיעודיים שהתנסו עם חולים כאלו בעבר